יום חמישי, 29 באפריל 2010

סיפורו של חפץ




שם החפץ שבחרנו : פנקס חבר קופת חולים של ההסתדרות.
זהו פנקס קטן שהיו מדביקים עליו בולים מדי חודש.
הדבר אפשר לנו להשתמש בשירותי רפואה של הקופה.
הבול הגיע מדי חודש על תלוש השכר והודבק על הפנקס.
כל אחד שהיה צריך לבקר רופא היה חייב לעדכן את הבולים עד אותו חודש, הפקיד בקופה
בדק ואישר את שירותי הרפואה.
היום אין משתמשים בפנקס זה ואותו החליף כרטיס החבר האלקטרוני ופנקס זה נשאר למזכרת
ימים עברו.
בחרתי בחפץ זה כדי להדגיש את הקדמה של זמננו.

עליתי לארץ מרומניה בשנת 1965.


עליתי לארץ מרומניה בשנת 1965.
אחרי סירוב שלטונות רומניה לאפשר את עלייתנו לארץ (מרטה האח וההורים)
בפעם השלישית צלחה עלייתנו.
התחנה הראשונה לעלייה הייתה באיטליה,שם שהינו במשך חודש בעיר נפולי.
אחרי חודש שאלו את הורי לאיזה מדינה הם רוצים לעלות : קנדה,ארצות הברית או ישראל.
כמובן שהורי כציונים שרופים בחרו באפשרות השלישית.
כשהגענו לישראל התעקשנו על מגורים במרכז הארץ והפנו אותנו לבני ברק.
בבית הספר,בכיתה הושיבו אותי ליד ילדה דוברת רומנית שהסבירה לי ותרגמה לי לעיתים
את השפה והבין הילדים ללימודים למדתי את השפה.
אחר כך המשכתי ללימודי תיכון בסמינר.
היום אני כבר גמלאית של משרד החינוך,גדלתי חמישה ילדים משלושה יש לי כבר שישה נכדים
ועדיין בבית שני סטודנטים.
עכשיו כגמלאית יש לי פנאי לתחביבים כמו לימוד מחשבים בבית הספר "עתיד" עם המורה חן
ומורת העל רחל.